בעלי כלבים תמיד רצו לדעת בן כמה הכלב שלהם. השיטה הרווחת היא ששנת כלב שווה ל-7 שנות אדם, אך תוחלת החיים של כלבים ואנשים התארכה עם השנים, אז ההשוואה הישנה כבר אינה רלוונטית. כאשר אנו בוחנים "בן כמה הכלב?", אנו חייבים לקחת בחשבון את גודלו, משקלו וגזעו.
כאשר אנו מסיקים את גיל הכלב, אנו מתייחסים אל הכלב בממוצע, אבל לא כל הכלבים הם בממוצע. ישנם כלבים שהם מעליו וישנם שמתחתיו. על-כן ידיעת גיל הכלב אינה ודאית וכל מה שאנו יכולים לעשות זה להסיק את גיל הכלב.
למה גיל הכלב צריך לעניין אותי?
על-ידי ידיעה של גיל הכלב. נוכל להעניק לו טיפול מתאים ואם יש צורך גם להחליף לו מזון ועוד.
בן כמה הכלב שלי?
מקובל לומר ששנת כלב שווה 7 שנים אצל בני-אדם, אך אין באמת דרך מדויקת לדעת מהו גילו של הכלב.
אופציה ראשונה
אנו יכולים לבצע הערכה של גיל הכלב:
כלב בן שנה שווה לגיל 16
כלב בן שנתיים שווה לגיל 24
כלב בן 3 שווה לגיל 30
כאשר כלב בן 4+ מחשיבים כל שנה נוספת של כלב ל-5 שנים אצל בני-אדם.
אופציה שניה:
דרך יותר נוחה לעקוב אחר גיל הכלב.
גור: גיל 0 עד חצי שנה.
צעיר: חצי שנה עד תשעה חודשים.
בוגר: תשעה חודשים עד לגיל 6 וחצי שנים.
מבוגר: 6 וחצי שנים עד 9 שנים.
קשיש: 9 שנים עד 13 שנים.
גריאטרי: 13 שנים ומעלה.
איך ניתן להעריך את גיל הכלב?
עד צמיחתן של השיניים הקבועות של הכלב. הערכת גילו די פשוטה. כלבים נולדים ללא שיניים והשיני החלב והשיניים הקבועות, בוקעות בתדירות יחסית קבועה.
- 30 יום מתחילות לצמוח שיני חלב.
- 2. 45 יום בפה הגור יהיו כ-28 שיני חלב.
- 3. 2-5 חודשים יבקעו השיניים הקבועות הראשונות.
- 4. 4-5 חודשים יצמחו שיניים קדם-טוחנות.
- 5. 5 חודשים יצמחו ניבים.
- 6. 6-7 חודשים יבקעו שיניים טוחנות ותסתיים צמיחתן של כל השיניים הקבועות בפה.
לאחר צמיחתן של השיניים הקבועות, נאלץ להשתמש בגורמים אחרים אשר יעזרו לנו להסיק בערך את גיל הכלב.
- עכירות העין: עין הכלב עוברת שינוי צבע במהלך הזדקנותו ולרוב מגיל 9 שנים. בתהליך זה העין הופכת לעכורה יותר.
- נראות השיניים: אבנית ורמת שחיקת השיניים יעזרו לנו להסיק את גיל הכלב, אך מראה ובריאות הפה משתנה מכלב לכלב ותלויה בגנטיקה, מזון ואף בטיפולי פה ושיניים שעשה הכלב.
- גודל הכלב: אם מדובר בכלב גזעי שבדרך-כלל אנו יודעים לאיזה גודל הוא צריך להגיע. נוכל ככה להעריך את גילו של הכלב, אבל כאשר מדובר בכלב מעורב לדעת אם הכלב הגיע לגודלו המקסימלי תהיה בעיה.
- התנהגות: ניתן להעריך גיל של כלב על-פי התנהגותו, אבל כמו אצל בני-אדם ישנם כלבים מבוגרים שעדיין מתנהגים כמו גורים ולהיפך, גורים שמתנהגים כמו כלבים מבוגרים.
- שיער שיבה: לרוב הכלבים תחל לצמוח פרווה לבנה על גופם כעיקר באזור הפנים סביב העיניים, אף ופה. אבל פרווה לבנה יכולה להופיע בכל גיל.
איך מזהים כלב מבוגר?
כמו אצל בני-אדם, כאשר כלבים מזדקנים רובם מתחילים להציג אחת מהתופעות הבאות:
- פגיעה בשמיעה: עם הזמן השמיעה של הכלב מתנוונת. מדובר במשהו טבעי לגמרי.
- השמנה: לרוב כלבים מבוגרים צורכים פחות מזון מכלבים צעירים. כאשר כלב מבוגר ממשיך לצרוך את אותה כמות מזון שצרך כאשר היה צעיר, הוא יתחיל להשמין. לכלבים מבוגרים ישנם מזונות מתאימים. במידה והכלב השמין ניתן לשנות את תזונה ואת סוג המזון למזון דיאטטי, חשוב לזכור כי עודף שומן אינו בריא לכלב.
- זיהום: לגוף קשה יותר לטפל בזיהומים ככל שהוא מבוגר יותר. בנוסף ישנן מחלות הורמונאליות שיקשו על הגוף ואף יגבירו את הסיכוי לזיהום.
- עור מידלדל: ככל שהכלב מזדקן, צבע עורו מתכהה ומתייבש. בנוסף לרוב העור שבאזור הבטן והצוואר נתחיל להידלדל. ישנם סוגי מזון שאמורים לעזור למצב העור והפרווה
- מצב הפרווה: ככל שהכלב מזדקן, הפרווה נהיית לבנה יותר וחלקה אף מלבין לגמרי. יחד עם זאת לפרווה קשה לחדש את עצמה ובכך מתגברת נשירת השיער. ישנם סוגי מזון שאמורים לעזור למצב העור והפרווה
- רגליים וציפורניים: כפות הרגליים של הכלב גדלות ונעשות עבות יותר, עם זאת הציפורניים נהיות שבירות יותר, דבר שיכול להוביל לפציעה של הכלב. מומלץ לקצוץ אותן או לשייף.
- מפרקים ושרירים: כאשר הסחוס שבמפרק נשחק, העצמות מתחילות להתכך אחת בשנייה. החיכוך של העצמות מוביל לכאב ולפגיעה בהליכה. ישנם מזונות אשר עוזרים לשיקום הסחוס, משככי כאבים לכלבים ובמקרים מסוימים יהיה צורך בניתוח.
- בריאות הפה: פלאק שעל השן מעודד היווצרות של דלקת שיניים. דלקות אלו פוגעות בשורש השן ואף הורסות אותו, מה שמוביל לאיבוד שיניים. מומלץ להיעזר בצעצועים דנטליים ואף לצחצח שיניים לכלב עם משחת שיניים המתאימה.
- בעיות עיכול: עם הזמן בקיבה נהיית רגישה יותר וכתוצאה מכך הכלב יכול להקיא, לשלשל ואף להפסיק לאכול. בנוסף ישנה האופציה שהכלב יחוש בחילה. מומלץ לפנות אל וטרינר.
- עצירות: כאשר גוף הכלב מתקשה להניע את הצואה החוצה נוצרת עצירות. במקרה שכזה מומלץ מאוד לפנות אל הווטרינר.
- אנמיה: ככל שהכלב מתבגר, גדל הסיכוי שהוא יפתח אנמיה. בדיקות דם תקופתיות יעזור לנו לדעת מה מצב תאי הדם והאיברים הפנימיים.
- אוושות בלב: לרוב אינו גורם לבעיות בלב. אך יש לעקוב אחר התנהגות הכלב. אם הכלב מפתח קושי בפעילות גופנית, משתעל הרבה או בצקות ברגליים, יש לפנות בדחיפות אל וטרינר.
- חוסר עניין: עם הגיל, הכלב יציג פחות עניין בסביבה שלו, כך שיבלה את רוב הזמן בשינה ובהליכה איטית.
- דמנציה: חלק מהכלב יעמדו מספר דקות במקום ללא מעש, לא התמצאו בסביבה בחי ובדומם. יחד עם זאת הכלב יכול לסבול מבעיות שינה ובמקרים אחרים גם חוסר שליטה על סוגריו.
- בריחת שתן: היכולת של הכלב לשלוט על שלפוחית השתן פוחתת ותחל בריחת שתן. בנוסף הכלב יכול להתחיל לשתות יותר והשתן שלו יהיה מדולל. מומלץ לפנות אל וטרינר להתייעצות בקשר למזון מותאם. כל שינוי במצב דורש בדיקה של וטרינר, כיוון והוא יכול להיגרם ממספר גורמים.
- קושי בשתן: קושי אצל כלבים זכרים א מסורסים להשתין. יש לגשת אל וטרינר.
- גידול עטין: אצל נקבות לא מסורסות, יכולים להתפתח גידולים באזור הבטן. יש לגשת אל וטרינר.
תזונה מתאימה, טיפול רפואי מתאים והעזרה שלנו כבעלים תעזור לכלב לעבור את החלק האחרון של חייו בשמחה. כמובן שעל כל שינוי במצבו הבריאותי של הכלב יש לגשת אל הווטרינר כיוון והוא יכול להיגרם ממספר גורמים.


