כלב רגוע: זנב מעוקל, אגרסיבי: זנב מזדקר מעלה, תקיפה: זנב מזדקר ללא תנועה, פחד או חוסר ביטחון: זנב בין הרגליים, פחד: שיער מסומר.
כשכוש בזנב הינו חלק משפת הגוף של בכלב, ואם אנו רוצים לדעת איך להתנהג בצורה נכונה יותר ליד הכלב. אנו חייבים ללמוד או להבין את הבסיס של שפת הגוף של כלבים ומה הם אומרים לנו. שפת גוף של כלב מחילה סימנים, נביחות או יללות וריחות. במאמר זה נתמקד בזנב.
להבין מה הזנב אומר
כלב רגוע- הזנב יהיה מעוקל מטה, שקצהו פונה כלפי מעלה בצורה עדינה של U. ככל שהכלב יביע יותר עניין במשהו מסוים, כך גם קצה הזנב יעלה יותר גבוה.
בעל שליטה וביטחון עצמי- הזנב יזדקר כלפי מעלה והכלב יכשכש בו בקשתות נרחבות.
אגרסיביות- הזנב יזדקר כלפי מעלה, לעיתים קרובות מעוקל מעל לגב. קצה הזנב ינוע קדימה ואחורה.
תקיפה- אם הזנב מזדקר מעלה ואינו זז, הכלב מתכנן לתקוף ברגעים הקרובים. כלבים וגורים אשר אולפו לא לנהום או לנבוח. עלולים לנשוך ללא אזהרה מוקדמת.
פחד או חוסר ביטחון- הזנב ממוקם בין רגלי הכלב. לרוב גם עם ראש מוטה מטה ומבנה הגוף בצורה של קשת. כאשר הכלב מכניס את הזנב בין הרגליים, הוא בעצם מסתיר את השיבן שאצל כלבים הינו חלק חשוב בתקשורת שלהם.
פחד- כלב מפוחד יכוון לנשוך, אך אם אינו יכול לברוח מן הסיטואציה. השעיר שעל הזנב והגב שלו יסתמר, והכלב יחשוף את שיניו עם או ללא יללות או נביחות.
חשוב לזכור: גזע הכלב משפיע על התנהגות הזנב. כלבים מהאזור הצפוני של הגלוב, לרוב ינועו על הזנב מורם כלפי מעלה ויציגו דומיננטיות, גם אם הם לא באמת מרגישים כך. כלבים ללא זנב אינם יכולים לתקשר עם הזנב.
ללמוד את הזנב
חשוב שנלמד להבין את שפת הגוף של הכלב. בנוסף יש ללמד את הילדים להבין מה הזנב אומר. ברוב המקרים הכלב יגיד לנו מה הוא רוצה, ליטוף, שיעזבו אותו בשקט, שהוא מפחד ועוד. אם איננו בטוחים מה הכלב אומר, נעזוב אותו לבד. הבעיות מתחילות כאשר אנשים אינם מבינים את שפת הגוף של הכלב, ומתקרבים אליו כשהוא עצבני.
