התקף אפילפטי יכול להמשך בין מספר שניות למספר דקות. ההתקף יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהכלב מתנהג בצורה אפאטית, אינו שולט על צרכיו, נובח בצורה לא מובנת, מעוות את פניו או נופל על הצד ונע בצורה לא נשלטת.
הענקת חיסונים לכלב עוד בהיותו גור יכולים מאוד לעזור במניעת פרכוסים ורעידות. בכדי למנוע הרעלות של הכלב נשים-לב אם בוצעו עבודות ריסוס נגד מזיקים באזור ובמידה והכלב חולה ניתן לו תרופה אשר נרשמה על-ידי הווטרינר.
כאשר מדובר בתופעה גנטית או פוסט טראומטית, לא נוכל למנוע אותן אך כן נוכל להתייעץ עם הווטרינר לקבלת ייעוץ מקצועי וטיפול מתאים אם יש. לכלבים זכרים יש סיכוי גבוה יותר להתקף אפילפטי מאשר נקבות.
הגורמים לפרכוס של הכלב?
פוסט טראומה- רוב הכלבים לאחר אירוע מסכן חיים כמו: דריסה, התעללות פיזית, פציעה וכו', יפתחו סימפטומים "פוסט טראומטיים". חלק מהסימפטומים הוא רעד. בנוסף כלב שכזה בדרך-כלל יפתח סימפטומים נוספים כמו חוסר מנוחה, אדישות, בעיות שינה ואף יללות בלילה.
סוכר נמוך בדם- אצל כלבים סוכרתיים או גזעי גורים של גזעי כלבים קטנים. כאשר רמת הסוכר נמוכה ישנו סיכון לאפילפסיה.
גנטיקה- ישנם גזעי כלבים בעלי נטייה גבוהה יותר לפתח התקף אפילפטי. מספר גזעים שכאלו הינם: ביגל, לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, קייסהונד, הוויסלה, טרבורן, טלנד בלגי, שפיץ יפיני, ברנר זננהונד, כלב זאב אירי וכלבי ספרינגר ספאנייל אנגלי.
- אפילפסיה הנובעת מגנטיקה בדרך-כלל תופיע אצל כלבים בגיל 10 חודשים לגיל של 3 שנים, יכול להופיע גם לפני 10 חודשים ולאחר 3 שנים. לרוב הינה תורשתית ונפוצה אצל גורים בני שנה עד 3 שנים. אפילפסיה מתבטאת בפרכוסים ועיוותים, עקב פעילות חשמלית לא תקינה במוח.
- יחד עם זאת חילוף חומרים לקוי בכבד או בכליות יכול לעודד התקף אפילפטי, זאת עקב הצטברות של רעלים בדם שישפיעו על ההרכב הכימי במוח הכלב.
הרעלה- תרופות של בני-אדם, רעלים שונים שמפזרים בחוץ כמו רעל עכברים וריסוסים, הדברה בייתית ושהייה בקרבת חומרי ניקוי. יכולות לגרום לפרכוסים ורעידות. בכדי לשלול או לאשר מקרה של הרעלה נחזור על סדר היום של הכלב, במיוחד בטיולים ומה אכל.
מחלות- לחץ דם גבוה או נמוך, מחלות בכליות, כשל בכבד, אנמיה, דלקת קרום המח, שבץ יכולות לגרום לפרכוס אצל הכלב.
גידול- ככל שהגידול גדול יותר, כך גם ברעידות והפרכוסים. לרוב הגידול נוצר עקב מחלת הסרטן.
מחלה נוירולוגית- ישנן מחלות אשר יכולות לגרום לכלב לפרכוס כמו מחלת "הכלבת". מחלה זו תוקפת את מערכת העצבים ובמיוחד בשרירי הלסת והגפיים יחד עם מערכת הנשימה. "כלבת" הינה מחלה מדבקת אך ברת חיסון. ניתן למנוע את ההידבקות במחלה ע"י חיסון הכלב בהיותו גור (מדובר במספר חיסונים שגרתיים לגור).
- רעידה של כלב במהלך שינה אינה סיבה לדאגה ומדובר בהליך טבעי. כלבים, כמו בני-אדם ויונקים אחרים נעים במהלך שינה.
מה עושים?
לפני התקף:
עומם לא תמיד, אך ישנם כלבים אשר "יתריעו" על זה שהם עומדים לקבל התקף אפילפטי. במקרה שכזה הכלב יציג תסמינים כמו: פחד ללא סיבה, לחץ/דריכות יתר, הכלב נצמד אליכם ומסרב לעזוב, מבט הכלב מבולבל, מבט ריק ללא תנועה.
חשוב לציין שחוקרי אפילפסיה לא מצאו סימנים מקדימים שיודיעו כי הכלב הספציפי הזה עומד לקבל התקף אפילפסיה. ההשערות של חוקרי אפילפסיה הן, שכלב עלול לקבל התקף אפילפסיה עקב גורמים חיצוניים כמו התרגשות יתר, שינוי מזג-אוויר ועוד. חשוב להזכיר כי אין מדובר בדפוס חוזר, אלא חלק מהכלבים "עמידים" יותר להתקף אפילפטי.
כדי שנדע שמדובר בהתקף אפילפטי בכלב נבחין אם אנו רואים התכווצויות שרירים, הפרעות בראייה ואף בריחת צרכים.
במהלך התקף:
התקף אפילפטי נמשך בדרך-כלל בין 30 שניות ל שתי דקות. במהלך פרק זמן זה הכלב לרוב מוציא קצף מהפה, מציג עיוותים בפנים, אינו נושם באופן סדיר, תנועות לעיסה מהירות, מזיל ריר, לרוב הכלב נופל על הצד ויתחיל לרצד/לפרכס. ישנן נקודות חשובת שאנו חייבם לזכור:
- לשמור על קור-רוח, כאשר כולם נלחצים אז מתחילות הבעיות. שמרו על קור-רוח והפעילו את בני המשפחה או החברים הסובבים.
- כאשר הכלב מתחיל לפרכס יש להזיז חפצים חדים ליד הכלב, כך נמנע ממנו לפצוע את עצמו.
- יש להתרחק מפה הכלב, הוא יכול בטעות לנשוך.
- להתרחק מראש הכלב. הכלב אינו יכול לבלוע את לשונו.
- אין להפעיל כוח על הכלב. לא לנסות ולהחזיק אותו ולא לבצע פעולות עזרה ראשונה. יכול להיות שמה שנראה לנו כעוזר יכול לפגוע בכלב.
- אין להציע לכלב מים, הוא יכול להיחנק מהם.
- יש ליצור קשר מידי עם וטרינר לקבלת הסבר לתפעול האירוע, במידה וההתקף נמשך יותר מ5 דקות. ליתר ביטחון ניתן ליצור קשר עם הווטרינר מיידית עם תחילת ההתקף.
לאחר ההתקף:
לאחר התקף אפילפטי כלבים יכולים לחזור לתפקוד רגיל מיד או לעד 24 שעות מההתקף. כלבים לאחר התקף אפילפטי לפעמים ילכו במעגלים, לא יציבים, היתקלו בחפצים, ימשיכו להזיל ריר ולא נדיר שיאבדו את ראייתם לפרק זמן קצר. בנוסף אם הכלב נשך את עצמו במהלך ההתקף אז כנראה ונראה סימני דם.
יש ללכת אל הווטרינר לאבחון המקור להתקף. במידה והווטרינר החליט כי על הכלב ליטול תרופא נגד התקף אפילפטי. יתכן ואנו נצטרך לשנות את הדיאטה של הכלב. לרוב כלבים אשר נוטלים תרופות הינם בעלי סיכוי גבוהה יותר להשמין, לכן נמצא לכלב מזון אחר בכדי למנוע מהכלב להשמין או להרזות.
איך למנוע התקף אפילפטי בכלב:
חשוב לקחת את הכלב אל הווטרינר לאחר התקף אפילפטי. לרוב התקפי אפילפסיה לאחר ההתקף הראשוני יהיו חמורים יותר!
- שינוי תזונה: כמות גבוהה של מלח במזון הכלבים או הצ'ופרים של הכלב יכולה לעודד התקף אפילפטי.
- אין בריכה: אם הכלב יקבל התקף אפילפסיה במהלך שחיה יוכל לטבוע. ישנן דרכים נוספות להוציא אנרגיה עם הכלב ובטוח שנמצא משהו שכזה.
- חום גוף: כלבים יכולים להתחמם יותר מדי. כדי למנוע זאת נפעיל מאוור ונרטיב את רגלי הכלב במים קרים. שפיכת מים על גב הכלב יכולה לפגוע בו.
- בדיקות דם: מומלץ לבצע בדיקות דם כל חצי שנה בכדי לוודא כי אין נזק לכבד.
- גזעים קטנים: אצל גורים של גזעים קטנים יכול להיווצר מצב של מחסור בסוכרים בדם שיובילו להתקף אפילפטי.
- גזעים גדולים: התקף אפילפסיה בדרך-כלל יחזור לתקוף את הכלב לאחר מספר ימים, שבועות או שנים. אבל אצל גזעים גדולים יכול להיווצר מצב של רצף התקפים. מדובר בהפרש של שעות בודדות בין התקף להתקף. במידה וההתקפים הללו נמשכים לפרק זמן ארוך, נפנה מיד אל הווטרינר.
