סיבות להתאפקות הכלב: חסימת מעי הגס, פעילות נמוכה של בלוטת התריס, תופעת לואי של תרופה, מזון לא מאוזן, התייבשות, חוסר פעילות גופנית ואף פחד.
במידה ושמתם-לב שהכלב אינו עושה קקי בטיולים ועברו מעל ל-24 שעות מהרגע שהבחנתם יש לגשת אל וטרינר.
סיבות שהכלב לא עושה קקי:
- חסימה במעי הגס: כאשר הכלב אוכל שיער, עצמות או חפץ זר מהרצפה. ישנו סיכוי שחפצים אלו יחסמו בצורה חלקית או מלאה את המעי הגס. במקרה שכזה הכלב עלול להקיא, לאבד משקל, שלשול ואף דיכאון.
- פעילות נמוכה של בלוטת התריס אצל הכלב: נגרם ממחסור בהורמוני בלוטת בתריס או מתהליך ניוון מתקדם של בלוטת התריס אצל הכלב.
- תרופות: אם ובמידה והכלב נוטל תרופה. יש לבדוק שעצירות אינה אחת מתופעות הלוואי.
- מזון לא מאוזן: בדקו אם המזון שהכלב אוכל מכיל את כל הרכיבים הנחוצים להתפתחות ולתפקוד תקין של גוף הכלב. יכול להיות כי רמת המלחים בגוף הכלב אינם מאוזנים.
- התייבשות: חוסר בנוזלים עלול לגרום לכלב לעצירות. מומלץ לדאוג שהכלב שותה, מומלץ מקערה של מים טריים. אם הכלב לא שותה, בצעו עם הכלב פעילות גופנית מבוקרת. אין אנו רוצים לייבש את הכלב.
- מחסור בפעילות גופנית: חוסר פעילות פוגע בתפקוד תקין של הגוף.
- פחד: רעשים, תנועת רכבים ואנשים, כלבים נוספים ועוד. מומלץ לקחת את הכלב לאזור שקט בכדי שיוכל להתרכז בביצוע צרכיו. תהליך עשיית הצרכים נחשב לרגע שבו הכלב הינו הכי פגיע. לאחר ומגיעים לאזור שקט, ליטופים וחטיפים מומלצים, העיקר להרגיע את הכלב ולהראות לו שהמקום בטוח. במידה והכלב עדין אינו עושה קקי, יכול להיות שהוא סובל מחרדה. מומלץ לפנות אל בעל מקצוע לבדיקה והתייעצות.
מומלץ לחזור אל אותו אזור בכל טיול, כך הכלב יתרגל לאזור ויבין שזהו מקום בטוח.
זיהוי חרדה-
- ליקוק האף בתדירות גבוהה.
- נביחות ללא סיבה: זה בסדר שהכלב נובח על השכן או חתול או על שקית נייר. אבל אם הכלב נובח ללא סיבה הנראית לעיין כנראה ומדובר בחרדה.
- הרבה פיהוקים ומשיכת האוזניים אחורה.
- נשירה של פרווה: אם הכלב נמצא במצב חרדה לאורך זמן. פרווה תתחיל לנשור בצורה מוגברת. יש לשים-לב לעונה.
- התנהגות שונה: אם הכלב מציג עייפות יתר או אפילו יפסיקו לדאוג להיגיינה בסיסית.
- התנשפות יתר: אם הכלב ללא סיבה מתחיל להתנשף יתר על המידה, יכול להיות ומדובר בחרדה.
איך גורמים לכלב לעשות צרכים?
במידה והכלב אינו עושה קקי כבר מעל ל24 שעות, יש לגשת אל וטרינר לבדיקה! אם מדובר בחרדה או אפילו חשד לחרדה, שיחה עם מאלף מוסמך יכולה לעזור לנו להבין את מקור הבעיה.
אם אנו יודעים ולכלב ישנה עצירות קלה. נוכל לשנות את מזון הכלב. לפעמים המזון הוא הגורם לעצירות, כיוון והוא גורם לצואה קשה מדי. מומלץ לעודד את הכלב לשתות מים.
לקיחת הכלב לאזור שקט שבו הוא מרגיש בטוח.
ליטופים בבטן: ליטוף מעגלי באזור הבטן מעודד את פעילות המעיים. הליטוף עוזר בהזרמה של דם אל המעיים. מומלץ ללטף לפני הטיול או במהלכו. העדפה לליטופים מעגליים עם כיוון השעון.
האכלה לפני הטיול: בדרך-כלל כלב יעדיף ללכת להתפנות כ30-40 דקות לאחר אוכל. על-כן מומלץ לתזמן את הארוחות, שעות השינה ואת הטיולים לסדר יום קבוע.
ספורט: פעילות גופנית קלה, כמו ריצה קלה, מזרזת את זרימת הדם ועשויה לעזור לכלב.
פקודה לעשיית צרכים: ניתן לאלף את הכלב לבצע צרכים בפקודה. יש לבחור את המילה, שתשמש כפקודה, בכל פעם שהכלב מתכופף לעשיית צרכים, נגיד אותה מספר פעמים ובסיום נעניק לכלב אהבה ומילים טובות ולא בהכרח חטיף. במידה וכאשר אנו אומרים את הפקודה הכלב מתחיל לרחרח או להתעניין בדברים אחרים נפסיק ונמתין שהכלב יתכופף לעשיית צרכים. פקודה זו תתבצע בצורה טובה יותר באזור שהכלב מרגיש בו בטוח. פקודה זו תעבוד רק כאשר הכלב באמת צריך להתפנות אך עדיין אינו מתפנה.
