בעיות עור אצל כלבים הינה תופעה בעייתית ודי רצינית אצל כלבים. דרכי הטיפול מגוונות ולרוב מטופלות תרופתית. התופעה הינה גירודים קלילים, לעיסה ונשיכה של גפיים עד לנזק ממשי. חשוב לציין שיש לשים-לב לכל פגם ונזק לעור ולאוזניים ולטיפל כרואי כדי להתגבר על בעיות עור ואלרגיות. חייבים לטפל ביסודיות והדרך הפשוטה היא לרבל חוות דעת מוטרינר שידע אם טיפול סטרואידי או הוליסטי יעזור. הבעיה הנפוצה ביותר הינה "פיודרמה", זוהי מחלת עור המתפתחת בעקבות בקטריית "סטאפ האורגניזם" שהכי נפוצה במחלות העור אצל כלבים. חשוב לדעת שבקטריה זו הינה מדבקת ועוברת אל בני-אדם וכלבים אחרים. הזיהוי פשוט:
גרודים צהובים ויבשים, התקרחות בגוף הכלב. התופעה מתחילה באזור הסנטר ונפוצה בעיקר אצל כלבים שמנים וכלבי פאג.
יש לגשת עם הכלב אל הווטרינר שיגלה את האזור וישטוף את הכלב בחומרים אנטיביוטים וחומרים נוספים. כל הסיכוי שהכלב יזדקק לקולר קונוס שימנע ממנו להתגרד.
בעיות עור נוספות עלולות להתפתח גם על-ידי פטריות שחיות בתאי עור מתים, שיער וציפורניים. זהו הגורם למחלת הגזזת שהיא אובדן שיער בגוף הכלב וסימני יובש על הקרחות שנוצרו. הראש והרגליים הינם האזורים הרגישים. בכדי לטפל בגזזת יש לגלח את השיער באזורים החולים ולרחוץ את הכלב בעזרת שמפו מיוחד. ישנו גם טיפול בגופרית שהינו יעיל ביותר. חשוב לדעת שגזזת הינה מחלה מדבקת גם לכלבים וגם לבני-אדם ולכן עד סוף הטיפול יש להרחיק את הכלב מילדים, אנשים וחיות אחרות עד להחלמה מלאה, כחודשיים שלושה.
טפילים, פשפשים, קרציות, כינים ושחין- גורמים לנזקים לא פשוטים לכלבים.
קרציות ופשפשים: גורמים לגירויים ולהעברת מחלות. יש לספר את האזור הנגוע ולרחוץ עם חומרים אנטי ספטים ובתכשירי חיטוי פעמים בשבוע. במקרים קשים יותר גם אנטיביוטיקה, תעשה את העבודה. בנוסף לטיפול, יש לחסל את הטפילים בעזרת תכשירי ריסוס, קולרים, אבקות ואמפולות.
שחין גורם לגירודים, נשירה והתקרנות העור. ההתקרחות נראת מעוגלת ופוגעת בפנים, רגליים קדמיות ובטן.
בעיות עור אצל כלבים נגרמות בנוסף עי-ידי חוסר איזון הורמונלי. קשה להבחין בהם כמו לבעיה בבלוטת התריס, כליות, שחלות ואשכים. הם מייצרים הורמונים ובמידה ואיברים אלו אינם מתפקדים כראוי, התוצאה תהיה בין היתר בעיות עור. לכן חשוב לקחת את הכלב לבדיקות דם מקיפות מכיוון שבעיות הומונליות, הרבה יותר מסוכנות מבעיות עור רגילות. הדרך הטובה ביותר היא להיות במעקב קבוע, לבדוק תמיד את גוף הכלב, אוזניים, רגליים, בטן ותמיד להתייעץ עם הווטרינר המטפל.
